יום שבת, 1 במרץ 2014

#משברזהות או - יותר מדי שמות



היי חברים.

אני מקיימת את ההבטחה מהפוסט הקודם להסביר קצת על השם שלי בעברית. כמובן שכמו כל סיפור טוב - גם הסיפור הזה קצת ארוך, תשארו קצת, מבטיחה שיהיה מעניין :)
הפירוש של השם הבוטני שלי - Solanum lycopersicum - אומר שאני "משמידת זאבים" וזה מה שהתחיל את כל השמועות עלינו. הסולנום הוא משפחת צמחים רעלנית שמשמשת בעיקר להפקת תרופות. ליקופרסיקום מתייחס לתקופה שהאמינו באירופה שמכשפות משתמשות בעגבניות כדי לזמן אליהן אנשי זאב ולהציק קצת לכפריים. נו, לא סתם קוראים לזה שטוית במיץ עגבניות.

אחרי שקצת נרגעו באירופה, התפנו לתת לנו שמות. האיטלקים קראו לנו "פומודור" (תפוח מוזהב) כי מסתבר שהחלק הצהוב יותר של המשפחה הגיע אליהם קודם. בכלל, הכינויים שלנו בהרבה ארצות קשורים לתפוחים. בצרפת כינו אותנו פום ד'אמור (תפוח האהבה) כי האמינו בנוסף להכול שאנחנו משמשות גם כאפרודיזיאק (אפילו אסרו המשך תקופה מסוימת על נשים לאכול אותנו. סירייסלי).
כמעט בכל מדינה אחרת קראו לנו על שם השם המקורי (והאצטקי! לכמה דברים שאתם מכירים יש שם אצטקי?) שלנו - tomatl (נפוח)

למי קראתם נפוחות??

דרך אגב, ספיקיניג אוף תפוחים, זוכרים שסיפרתי בפוסט הקודם על הפעם שקראו לנו תפוח טריפה? עוד לפני שהגענו לישראל, המשפחה שלנו הגיעה למזרח אירופה. לא יודעת למה אבל המקומיים שם לא התחברו אלינו במיוחד. משהו בצבע שלנו לא בא להם בטוב בעיניים, היו בנוסף את כל השמועות על זה שאנחנו רעילות ועוזרות לגברים לפתות נשים תמימות והרבנים לא הרשו לקהילות שם לאכול אותנו. אבל כרגיל, כל דבר טוב מגיע באיחור למזרח אירופה ובסוף למדו להסתדר איתנו. היום אנחנו מככבות שם. 


תנו כבוד לזופה פומידורובה ריזו! מרק עגבניות עם אורז פולני. אומנומנומ
אמנם החברים ממזרח אירופה היו קצת חשדניים בהתחלה ולקח קצת זמן עד שהבינו מה לעשות איתנו בישראל, אבל עדיין היה צריך לתת לנו שם. כמה אנשים קיבלו קצת השראה מהכינוי שהצמידו לנו בצרפת והחליטו ללכת בכיוון של תפוח האהבה, רק לא בדיוק. השורש ע.ג.ב שקשור לפעולות של חיזור, התעלסות ותשוקה. מסתבר שהיהודים ראו אותנו באור קצת שונה מכל השאר... בהתחלה קרא לנו הרב יהודה מיכל פינס בשם "תפוח העגבים" ואחר-כך שינה אותו לעגבנייה. אליעזר בן-יהודה לא אהב את השם שהיה יותר מדי גס עבורו ורצה לקרוא לנו "אהבנייה" או "בדורה" (שדומה לשם שלנו בערבית - בנדורה). הרב קוק הציע את השם "אדמונייה". רק בשנת 1921 הכריזו על השם הרשמי כשיהודה קרני  כתב עלינו שיר

ואם נראה לכם שאן נגמרה היצירתיות העברית, בואו תראו איך קוראים לקרובי המשפחה שלי בישראל. 



נתראה בפוסט הבא! 



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה